20-33
אחוזים מהמבוגרים אינם מודעים לכך שהם סובלים מרמה מסויימת של עיוורון צבעים. מהן הסיבות לתופעה? איך מזהים את הליקוי? למה חשוב לאבחן על אף שאין ריפוי ומדוע התופעה הרבה יותר נפוצה בקרב גברים? כל השאלות וכל התשובות, וגם - מבחן עצמי און-ליין לבדיקת עיוורון צבעיםעיוורון צבעים הוא הפרעה תפקודית
שכיחה. רוב עיוורי הצבעים נולדו עם הליקוי, אך יש גם מי שלקו בעיוורון
צבעים במהלך חייהם. מרבית עיוורי הצבעים, בעיקר בצורות הקלות, לא נתקלים
כלל בבעיות תפקודיות, בעיקר אם מדובר בעיוורון צבעים מולד. עם זאת,
לעיוורון צבעים עלולות להיות השלכות מעשיות בחיי היומיום.
מחקרים הראו כי 20 עד 33 אחוזים מהמבוגרים עם ראיית צבעים חריגה
אינם מודעים כי יש להם ליקוי. כאשר נשאלו שאלות מכוונות, הודו כרבע
מהנבדקים שיש להם בעיות בזיהוי צבעים במקום עבודתם. רק שבעה אחוזים
מהנבדקים עם לקות קלה אמרו כי אין להם שום בעיה עם צבעים בשגרת היומיום.
במחקר אחר דווח על מטופלים שלא היו מודעים למצבם קודם לכן: 50
אחוז מהנבדקים לא האמינו או דחו את העובדה שיש להם בעיה עם ראיית צבעים
ואילו במחצית השנייה של המדגם, המטופלים קיבלו את מצבם וציינו שאכן יש להם
בעיות עם ראיית צבעים. החוקר דיווח ש-44 אחוזים מהמשתתפים במחקר הפגינו
בשלב ראשון הכחשה, שהתבטאה בטווח רחב של תגובות: מחוסר אמון בבחינות עצמן
ועד לחוסר רצון להסכים שהלקות, באם קיימת בכלל, יכולה להשפיע על חיי
היומיום שלהם.
עיוורון צבעים יכול להיות בדרגת פגיעה קלה ביותר ועד מלאה.
שכיחותו בקרב גברים גבוהה יותר בהשוואה לנשים: שמונה עד עשרה אחוזים לעומת
כחצי אחוז.